נקודת מבט על הורות
"אמא אני מפחדת, תחזיקי אותי, אני יכולה לטבוע"
מתחילתו של הקיץ, כל כניסה לבריכה מלווה במילים אלו מתוך פיה של אופירי שלי. על זרועות ידיה מצופים והיא נתלית
הם לא עושים נגדנו, הם עושים בעד עצמם
השעון מצלצל בוקר בוקר, באותה השעה, ואני לעצמי, מתי כבר אוכל לקום בלי שעון, בשעה שפויה יותר?? יש כאלה שמתעוררים
הרגע ממנו חששתי עבר בקלות, מי שבכתה זו אני.
כששואלים אותי מהו אחד הדברים החשובים להשקיע בו במרחב המשפחתי, אני כמובן אומרת זוגיות! ומתוך הבנה זו הבנו אני ואסף
איך מגדלים ילדים עם ביטחון עצמי?
שאלה זו עברה במוחי המון פעמים, איך מלמדים אותם שהם יכולים להשיג הכל ולדעת שהם חזקים ומסוגלים ושהכל בעצם כבר
אמא, איך אפשר לכעוס וגם לאהוב ביחד?
לאהוב ללא תנאי, להגן ולשמור מגדול וגם קטן, לעודד ולהוקיר על המובן מאליו וזה שלא, לחבק כשכואב, ללטף כשצריך להירגע,
תכבי את הנרות על העוגה ותבקשי משאלה בלב
זוכרים כשהייתם ילדים כמה חלומות היו לכם? לי היו המון! להיות שחקנית, רקדנית, ובכלל מפורסמת, לא רק מפורסמת כמו היום,
איבדתי את המשקפיים שלי, איך זה קרה דווקא לי?!
מכירים את זה שהילד נופל ואנחנו ישר קופצים ואומרים לא קרה כלום הכל בסדר. מכירים את זה שהילדה לא מוצאת
אז ועכשיו, שני עולמות, הרבה חלומות
ילדה שלי רק אתמול יצאת מגופי, ללא אפידורל למרות שדקרו אותי, ועכשיו נהיית ילדה גדולה, ממש גברת. רק אתמול התלבטתי
המילים חשובות יותר מהמספרים
אמא יקרה,לפני כמה שבועות היה יום הורים,ביקשו שאשתפר קצת בציונים,לקחת אותי לשיחה קצרה,וביקשת שאקשיב קצת יותר למורה. האמת שזה ממש ממש