נקודת מבט על הורות

אמא שיחקתי בגן שאבא מת, כך התחילה אופיר לספר לי, כששכבנו יחד במיטה אחרי השנ"צ של שישי.לקחתי נשימה מהירה של

שאלה זו עברה במוחי המון פעמים, איך מלמדים אותם שהם יכולים להשיג הכל ולדעת שהם חזקים ומסוגלים ושהכל בעצם כבר

אמא יקרה! כבר חודש שאנחנו עושים חזרות בגן,לומדים את השירים,מתאימים את התנועות. מקבלים העמדות, תפקידים,כד, סביבון, שמן, פנס,מתאמנים עם התלבושות. הגננת והסייעת מתרגשות,המנגנת

השעון מצלצל בוקר בוקר, באותה השעה, ואני לעצמי, מתי כבר אוכל לקום בלי שעון, בשעה שפויה יותר?? יש כאלה שמתעוררים

אני יודעת איך את לא צריכה לחפש עוד מקום, לאהוב או לחבק, עוד מקום אצלך בלב. אני יודעת איך את

7 ילדים, בני משפחה, נפגשים. גילאים שונים, העדפות שונות. אלה שהם פחות או יותר באותו הגיל, נשכבו בשלב מסוים בחדר

לאהוב ללא תנאי, להגן ולשמור מגדול וגם קטן, לעודד ולהוקיר על המובן מאליו וזה שלא, לחבק כשכואב, ללטף כשצריך להירגע,

זוכרים כשהייתם ילדים כמה חלומות היו לכם? לי היו המון! להיות שחקנית, רקדנית, ובכלל מפורסמת, לא רק מפורסמת כמו היום,