משחקים שילדים משחקים, הם פרשנות למה שהם רואים

אמא שיחקתי בגן שאבא מת, כך התחילה אופיר לספר לי, כששכבנו יחד במיטה אחרי השנ"צ של שישי.לקחתי נשימה מהירה של התאפסות, ואמרתי, אופירי אבא חי וקיים, ממש כאן לידינו, תוך כדי ליטוף חזק על זרועותיו השריריות. אז למה את צועקת עליו? שאלה. חשבתי, לא מיהרתי לענות מהר, ואמרתי.לפעמים אמא ואבא לא מסכימים על משהו, מתווכחים, צועקים, ובסוף משלימים.והכי חשוב תמיד תמיד אוהבים, אחד את השני ואתכם.אז היא חייכה. איך נפלו גיבורים??? אהה….שהילדים שלנו שמים לנו מראה, זה הכי עוצמתי שיש. חוסר הסכמות תמיד יהיו, היופי הוא בניהול הויכוח, ויותר מזה בהשלמת החורים להם הילדים. כי כשהם רואים אותנו מתווכחים ולמחרת כבר מחייכים,  הם לא יודעים מה קרה בפער הזה,את החסר הם משלימים מעצמם, מהדימיון שלהם, שהוא חשוב והכרחי, אך לא תמיד תואם את המציאות. ולכן בכל נושא, בו אתם רוצים להיות מבשרי הדיעה, שתפו את הילדים, ספרו, תווכו.אל תתנו להם להשלים את החסר מדימיונם הפרוע.

והשבוע נפתח בחיזוקים חיוביים לילדינו ובני הזוג שלנו.

מצאו 5 דברים טובים שהם עשו במהלך היום, ופשוט דאגו להגיד להם את זה. מהר, מאוד תיווכחו לדעת שהם יגידו גם לכם. מחכה לשיתופים שבוע חדש נפלא

השארת תגובה