מה מנסים להגיד לנו הילדים שלנו, כשהם בוחרים להציק??

7 ילדים, בני משפחה, נפגשים.
גילאים שונים, העדפות שונות.
אלה שהם פחות או יותר באותו הגיל, נשכבו בשלב מסויים בחדר המשחקים המפואר, על הפופים הצבעוניים, מול הטלוויזיה שהקרינה את הסרט שהם בחרו.
ואחד מהם, הוא בן 5.5, גן חובה, בחר להציק לכולם.
התחיל באופן רנדומלי ואז "התיישב" על זו שההצקות שלו הכי הפריעו לה, והיא ניסתה לדחוף אותו בחזרה, להדוף אותו, לצעוק, הכל כדי שיבין ויעזוב אותה לנפשה.

והוא סך הכל רצה….

אמא של הילד החמוד, לקחה אותו בשלב מסוים להירגע, "הוא מציק לכולם, אחד אחד עובר.."
הסבירה לשאר בני המשפחה, מעל לראשו.
ואז פנתה אליו ושאלה "נרגעת??"
הוא לא הגיב, חזר לחדר המשחקים והמשיך במזימתו.
בשלב הזה, התעצבן לו ההורה השני, ואף הרים את נחת זרועו.

הילד פרץ בבכי, כזה שגורם למי שמסתכל מהצד לגרום לרצות לחבק אותו חזק חזק.
כשהוא ישב על הספסל בסלון, קמתי לחדר המשחקים, הסתקרנתי לדעת מה כבר קורה שם.
ואז ראיתי חבורת ילדים, בוהים בטלוויזיה, לא מחליפים מילה.
שאלתי אותם 3 פעמים מה הם רואים, שניה לפני שהגיעה הפעם הרביעית, ענתה לי אחת מהם.
האמת הבנתי אותו, די משעמם.

הוא רק רצה לומר להם, היי התגעגעתי אליכם, איך בא לי לשחק במשחק החדש שקנו לי.

היי מה שלומכם, כל כך כייף לי שבאתם אליי הבייתה.

וכיוון שלא ידע איך לומר, דווקא את המילים הללו, בחר להציק.

בחר לעשות את המעשה הידוע והמוכר לו, זה שבטוח יגרום להם להרים את הראש מהטלוויזיה, זה שיגרום להם, ולו לרגע אחד, וגם אם זה מהסיבות הלא נכונות, להתייחס אליו.

כי זה לא משנה אם היחס הוא חיובי או שלילי, יחס הוא יחס.

זה מה שהם מנסים להגיד לנו כשאנחנו עסוקים בנייד שלנו כשהם חוזרים מהגן.

זה מה שהם מנסים להגיד לנו כשאנחנו עושים עוד מטלה בבית, כשהם רק רוצים להתכרבל איתנו, רגע לפני שהולכים לישון.

זה מה שהם מנסים להגיד לנו, כשאנחנו רק רוצים לתקתק את היום הזה.

הם רק רוצים שנרים את הראש, ונראה אותם.

אני יודעת שלהיות הורים, זו המשימה הכי קשה שיש, זה תפקיד מאתגר שדורש מאיתנו גיוס כוחות שלעיתים אין לנו, כי אנחנו בני אדם.
גם לנו נגמרת הבטריה או הסבלנות.

אם זה קורה אחת ל….
אז זה בסדר, הגיוני, טבעי.
אם זה קורה יותר, אם אתם מרגישים שאתם מאבדים את זה, מאבדים אותם, מאבדים אתכם.

עצרו שנייה!
דברו עם חברה טובה,
קחו עזרה בתשלום,
אל תחכו שזה יחלוף מעצמו.

הורות היא תפקיד כל כך מאתגר, והוא גם התפקיד הכי משמעותי שיהיה לכם בחיים.
אל תוותרו עליו.