היינו ילדים וזה היה מזמן…

השנה 1987 מסיבת סיום של גן חובה, הגננת צילה.
הילדים נרגשים לסיים את הגן ולעבור שלב לבית הספר, כיתה א' ההתרגשות גדולה.
שניים מילדי הגן ישארו עוד שנה בגן.
הגננת רצתה שהכל יהיה ברור, לה ולשאר ההורים, שלא יהיה בלבול.
אז מי שעולה לכיתה א' יהיה עם כובע בצבע שחור, ומי שנשאר עוד שנה בגן יהיה עם כובע בצבע כחול
הילדים ישר הבחינו בהבדל, וגם אסף, אז היה בן 6, היום כבר בן 36.
כשבמקרה נמצאה התמונה הזו, בין שאר תמונות ילדות, הזכרונות מאז ישר קפצו.
דווקא עכשיו בתחילתה של שנה חדשה, זה הזמן והמקום שכל אנשי החינוך, וגם אנחנו ההורים נבין את כוחה של מילה, את כוחה של החלטה.
נסו רגע להיכנס לראשו, מחשבתו ורגשותיו של ילד קטן, רק בן 6, זה שעד כה שיחק והשתעשע עם חבריו לגן, הם באותו הגיל, אפילו חגגו יומולדת ביחד, ופתאום הם עוזבים והוא נשאר, הוא עם כובע בצבע כחול והם שחור.
לעיתים מה שכל כך ברור לנו, ממש לא ברור להם הקטנים ותפקידנו להסביר, ולפרש להם, כל אחד ושלבו ההתפתחותי.
הרבה פעמים מה שעובר להם בראש,,מה שהם מרגישים, כל כך לא ברור לנו.
ויודעים מה ההבדל? התפקיד הוא שעושה את ההבדל.
תפקידנו לחשוב צעד אחד קדימה ולנסות להבין איך הילד שלנו ירגיש, תפקידנו לספר לו מה הולך לקרות, ואם ירגיש פחות נעים, נעצור וניתן לו לגיטימציה לרגש, כי זה הגיוני וטבעי כל כך.
כמה שאנחנו כמבוגרים שונאים שמתייגים אותנו, כמה שאנחנו מרגישים רע עם זה, אך במציאות אנו עושים זאת בעצמנו.

הוא עקשן, היא שתלטנית, הוא בכיין, היא פחדנית.
בהתחלה זו רק מילה, בהמשך זו נבואה שמגשימה עצמה, הילד קיבל תפקיד ויש פה מחוייבות.
חפשו את הפירוש החיובי למילה הפחות חיובית שאתם רגילים לומר.

ונחזור לסיפור: אז נכון שזו המציאות הילד נשאר עוד שנה בגן, זה לטובתו ויעשה לו רק טוב.
אם בזה בחרו ההורים יחד עם הגננת אני מאמינה בכל ליבי שעשו את ההחלטה הטובה ביותר.
ומול הילד מה עושים?
משתפים ומספרים. לא ניתן להם לגלות לבד או שיקבלו את המידע מאחרים.
תמיד נעדיף, לספר להם בעצמנו מאשר שהם יעשו את הפירוש לבדם.
ובמסיבת סיום, הגיוני שניתן לבוגרים שעוברים לכיתה א' את הכבוד ותשומת הלב, אך גם לאלו שנשארים, אם בגלל גילם או בגלל החלטה אחרת, ניתן את תשומת הלב הנכונה להם, נהיה רגישים קצת יותר.
על הדרך, והמאמץ, על זה שלא ויתרו, ועל זה שהם ילדים וזקוקים להרבה מילות עידוד כדי להיות כל מי שהם רק רוצים להיות.

כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו" 
(הרב שלמה קרליבך)

השארת תגובה