הורים, יש לנו תפקיד חשוב בעולם הזה!

סיפור חשוב עם מוסר השכל לכל ההורים שביננו, אנשי החינוך, המבוגרים, יש לנו תפקיד חשוב בעולם הזה**

באחד הימים כשטיילנו בקפריסין, נכנסנו לסניף ג'מבו ענקי, לכל מי שטרם מכיר את הרשת, מדובר בשילוב בין מקס סטוק, האנגר ואיקאה.
מוצרים לכל המשפחה, בכל הצבעים, המינים, הגדלים.
הסתובבנו לנו להנאתנו, אף פעם לא יודעים האם זה שעומד לידנו מבין את העברית, והאם אפשר לדבר בלי שבאמת יבינו.
ואז שמענו לאאאאאאאאאאאאא לאאאאאאאא לא רוצה!!!
בליווי בכי חזק מאוד, הסתובבתי וראיתי ילד בן 5-6, משתולל לו בתחילת השביל למוצרי ילדים. לכאורה עולה המחשבה, נו מה הוא צועק ובוכה עכשיו, לא מתאים, לא מקובל, ילד לא מחונך, ועוד מיני מטעמים שאנשים אחרים, לא אנחנו חלילה, נוהגים לחשוב בראש ולעיתים בקול רם כשהם רואים ילדים של אחרים, לא שלהם כמובן במקומות ציבורים.
מצידי הילד עמדו זוג הורים, חסר אונים, שלא ידע בדיוק מה לעשות, אז ניסה כל מיני שיטות.
האמא כעסה נורא שהוא בכה, האבא, נראה היה שממש התבייש, כל הסיטואציה נראתה שלא ממש התאימה להם, כשהם בחופשה ועוד בסניף של ג'מבו, ומסביב המון אנשים.
שהם התקרבו לכיווננו, הילד בתוך עגלת הסופר של הג'מבו, האמא אומרת לאבא "די כבר, נמאס לי, טפל בו אתה".
האבא פולט "איזו טעות עשינו, איזו טעות עשינו" .
הילד כמובן ממשיך לבכות ולצעוק, לא הצלחתי להבין למה, אך זה ממש לא משנה.
האבא, חצי בלחש, חצי בקול רם , אומר לילד "סתום את הפה שלך, אני אומר לך, תסתום כבר", הוא חזר על זה לפחות 4-5 פעמים, כשעבר לידי.
והאמא ממשיכה להתלבט בין כובע כזה לאחר.

זה היה הרגע שלקחתי נשימה עמוקה, לא עזר, אז לקחתי עוד נשימה, לא עזר 😥
כל מה שרציתי באותו הרגע זה ללחוש לאבא, תן לו חיבוק, תשאל אותו אם אתה יכול לעזור לו באיזושהי דרך…..

רבים נוטים לחשוב שאלימות היא משהו פיזי ושוכחים שיש אלימות מילולית, כזו שמשפילה וגורמת לנו לתהות על עצמנו.
הקשה ביותר היא זו שמגיעה מאנשים הקרובים לנו ביותר, אלו שברגע שהחליטו להביא אותנו לעולם, בעצם כרתו ברית, חתמו הסכם שישמרו עלינו, ידאגו לביטחוננו, עתידנו, קיומנו.
הם אלו שיגנו עלינו אם מישהו אחר יעשה לנו משהו רע.
ומי יגן עלינו כשהם אלו שפוגעים בנו?!

אם הייתי יכולה לשוחח בקצרה אם אותם הורים, הייתי שואלת אותם 3 שאלות:

**שאלה ראשונה**
מה הייתם עושים, או איך הייתם מגיבים למבוגר אחר שהיה מדבר לילד המתוק שלכם באותם המילים שאתם בחרתם לדבר?

**שאלה שניה**
איך הייתם מגיבים, אם מבוגר אחר היה בוחר להגיד לכם את אותם המילים שאתם בחרתם לדבר לילדכם המתוק?

**שאלה שלישית**
איך הייתם מגיבים כהילד המתוק שלכם היה בוחר לחקות אתכם ולדבר אליכם באותם המילים שאתם בחרתם לדבר אליו רק אתמול?

דוגמא אישית היא MUST בחינוך וגידול ילדים,היא חלק בלתי נפרד בתוך מערכת יחסים של הורים וילדים.
אי אפשר לצפות שהם יצליחו ליישם איזשהו משהו, שאנו לא מצליחים בו בעצמנו.
האמת זה גם לא פייר לבקש מהם לעשות משהו, להתנהג איכשהו, שאנחנו לא מתאמצים בו בעצמנו.

ואם אנחנו רוצים שילדנו יתייחסו אלינו ולאחרים בכבוד, עלינו להקפיד להיות בעצמנו אנשים שיודעים לכבד.
לכבד את עצמנו.
לכבד את האחר.
וכן,
לכבד גם אותם!

השארת תגובה