"איך אני יוצר/ת גבול ברור לילדים?"

לפחות פעם בשבוע שואלים אותי אימהות ואבות: "איך אני יוצר/ת גבול ברור לילדים?"
"איך אני מצליח/ה להגיד פעם אחת והם פשוט עושים?"
הפעם אני רוצה לענות על זה כמו שצריך 

נתחיל בשאלות:
*כשאתם שומעים את המילה גבול מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש?
*המילה גבול מעלה אצלכם מחשבה חיובית או קצת פחות?
*האם כשאתם הייתם ילדים אווירת הבית שלכם הייתה עם גבולות ברורים או היה יותר חופש?
ושאלת השאלות היא האם הגבול הוא שלכם או של הילדים?

בכל משפחה נקודת המוצא היא שונה, יש משמעות לחוויות מהעבר על הדרך בה אנו מחליטים לפעול בהווה ובעתיד.
ועכשיו בואו נדבר על ההווה, בדרך כלל הורים שמתחילים לשאול שאלות על גבולות זה מסמן על מצב בו דברים לא עובדים כמו שצריך והם מחפשים, רוצים ומשוועים לפתרון קסם.
אז אני חייבת לומר אין דבר כזה פתרונות קסם.
מה כן?
במצב שכזה אני ממליצה, לעצור שניה, להבין מה קורה שם, איך זה נראה, כמה פעמים זה קורה, מה בעיקר מעצבן אותי, האם זה רק מולי או גם מול הבן זוג, האם רק בבית או גם בגן, ומה באמת מפריע לי שם.
אחרי שהצלחתם לענות לפחות על חלק מהשאלות (ואל תוותרו לעצמכם, כי לחשיבה הזו משמעות גדולה), בדרך כלל 50% מהלחץ יורד, אנו מבינים לעיתים כי זה פחות "גרוע" ממה שחשבנו, בגן הוא אחלה, מה שאומר שבבית הוא מנסה להיות פחות הדוק לכללים (שזה מצב טוב עקרונית, רק חשוב לשים שם את הגבולות שאתם רוצים שיקרו אצלכם בבית), בדיוק נולדה לו אחות אז הוא מחפש קצת יותר תשומת לב, לאחרונה את עובדת עד מאוחר והיא רואה אותך פחות ועוד המון המון דוגמאות.

ועכשיו כשקצת יותר רגוע, ואנו מצליחים לנשום קצת ביותר קלות, אפשר לעשות חשיבה.
1 הגדירו לעצמכם, עדיף שיחד עם בן/ בת הזוג, מהם הדברים החשובים להם בתוך מערכות היחסים עם הילדים, כלומר אילו ערכים אתם רוצים ללמד אותם (כבוד לזולת, הקשבה, אמפתיה, אומץ, דוגמא אישית, חריצות, יושר פנימי, יצירתיות, נדיבות, סקרנות, ענווה, שייכות, שלמות ועוד), ועם אילו כלים תרצו לשלוח אותם לעולם האמיתי.
**הסתכלו עכשיו על מה שקורה עם ילדכם, אני מאמינה שיש דברים שעובדים לכם מצויין, פרגנו לעצמכם וגם לילדים, בחנו זאת לעומק ונסו להבין למה סיטואציות אלו כן מצליחות, מה קורה שם שעובד…..

2 חשבו אילו שינויים ברצונכם ליצר בטווח הקצר וגם לטווח הארוך, ובצורה פשוטה יותר מה לא עובד לכם והייתם רוצים שיראה אחרת.
לאחר שהבנתם מהסעיף הקודם, מה קורה שם בסיטואציות שכן מצליחות, נסו בשום ליישם עקרונות אלו.

פותחת סוגרים לטובת דוגמא
(לעיתים הצלחה או חוסר הצלחה יושבת על כמה זה ברור לי איך אני מתחבר/ת לנושא.
דוגמא ראשונה – אם הילד רואה טלוויזיה וסיכמנו שאחרי פרק אחד נכנסים להתקלח, רוב רובם של הילדים, לא יסיימו את הפרק ויגידו אמא כיוון שסיכמנו אני מכבה את הטלוויזיה, אלא יצטרכו תזכורת מאיתנו ההורים, וכיוון שהפרק כל כך מעניין, אם ברצוננו לעמוד במילה, נשאל אותו אתה מכבה את הטלוויזיה או אני. ואז גם עמדתי במילה שלי מול עצמי וכמובן מולו, וגם עשיתי זאת תוך כדי דרבון ושיתוף פעולה עם הילד ולא בצורה כוחנית
דוגמא נוספת – אם בבית בו גדלתי, במשפחה הגרעינית שלי, היו תמיד חוקים, ולי היה ממש קשה עם זה, סביר להניח שיהיה לי קשה להיות מספיק ברורה בהעברת המסר לילדים, ובמקום לומר לה מתוקה אני מסכימה רק ממתק אחד אחרי האוכל, אומר מתוקה היום רק ממתק אחד, טוב?
עצם ניסוח המשפט כשאלה מותיר את הילדים שלנו במצב בו הם מבינים שאנו מתייעצים איתם ועכשיו הם הקטנים צריכים לחשוב אם זה מתאים להם.
כשאנחנו מציבים מולם גבול ברור, ובדרך האמירה אנו בטוחים במה שאנו אומרים גם הם חשים בזה, ובהמשך גם ירגישו בטוחים בעולם, יש שם מבוגר שבטוח במה שהוא עושה.)

3 אחרי שהבנו מה הולך ומה פחות, והצלחנו לשכפל את עיקרון ההצלחה הדבר שהוא הכי חשוב זו ההתמדה.
הילדים ימשיכו לבדוק אם אנחנו רציניים באמירה החדשה, בגבול החדש, ורק כשנמשיך פעם אחר פעם לפעול באותו האופן המסר יעבור בצורה ברורה.

ובנימה קצת יותר אישית,❤️ 

כשאנחנו מציבים גבול לילדים שלנו, אנחנו קודם כל מציבים גבול לעצמנו.


אין לנו יכולת לשלוט בילדים, במילים שיוצאות להם מהפה, או בתגובות שלהם.
הדבר היחיד שיש לנו שליטה עליו זה אנחנו עצמנו, מה הגבול שאני שמה למי שעומד מולי, ומה קורה בתוך מערכת היחסים מולו/ מולה כאשר גבול זה מופר.
זה נכון למערכת היחסים עם הילדים, וזה נכון לכל מערכת יחסים שאתם חלק ממנה, עם בן הזוג, עם קולגות לעבודה, עם חברים וכו'.

שיהיה בהצלחה!

מעיין גלבוע מדריכת הורים

השארת תגובה